לאחר שחזור הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) , אחת המטרות החשובות ביותר בשיקום המוקדם היא להחזיר יישור מלא של הברך. בשבועות הראשונים ייתכן קושי מסוים ביישור בגלל כאב, נפיחות והתגובה הטבעית של הברך לניתוח. עם זאת, מגבלה שנמשכת או מחמירה דורשת התייחסות, משום שאפילו חסר קטן ביישור עלול להשפיע על ההליכה, על פעילות שרירי הירך ועל המשך השיקום.
למה קשה לפעמים ליישר את הברך?
- נפיחות וכאב
לאחר הניתוח מצטבר לעיתים נוזל בתוך הברך. הנפיחות והכאב גורמים באופן טבעי למטופל להחזיק את הברך מעט כפופה ומקשים על השגת יישור מלא.
- כיווץ של שרירי ההמסטרינג
השרירים בחלק האחורי של הירך יכולים להתכווץ באופן הגנתי לאחר הניתוח. מצב זה גורם לברך להישאר מעט כפופה גם כאשר אין חסימה מכנית אמיתית.
- קושי בהפעלת שריר הארבע־ראשי
נפיחות וכאב עלולים לדכא זמנית את פעילות שריר הארבע־ראשי. תופעה זו שכיחה לאחר שחזור ACL , ועלולה להקשות על יישור פעיל ושליטה טובה בברך.
- הצטלקות בתוך המפרק – ארתרופיברוזיס
לעיתים נוצרת רקמת צלקת מוגברת בתוך הברך. כאשר ההצטלקות משמעותית, היא עלולה להגביל את טווח התנועה ולמנוע יישור מלא.
- Cyclops lesion
זהו גוש קטן של רקמה צלקתית שנוצר בחלק הקדמי של הברך, בסמוך לשתל. כאשר הוא גורם לחסימה מכנית של היישור הוא נקרא Cyclops syndrome. חשוב לדעת שממצא דמוי Cyclops ב-MRI אינו תמיד גורם לתסמינים; המשמעות נקבעת לפי הבדיקה והאם אכן קיימת מגבלת יישור אופיינית.
- סיבות מכניות או טכניות – פחות שכיחות
במקרים מסוימים, מיקום השתל או המנהרות, מתח יתר של השתל או impingement בתוך ה-notch יכולים להגביל את היישור. אלו סיבות פחות שכיחות, אך יש לשקול אותן כאשר מגבלת היישור אינה משתפרת כמצופה.
למה חשוב להשיג יישור מלא?
יישור מלא מאפשר הליכה תקינה, הפעלה טובה של שריר הארבע־ראשי וחלוקת עומסים נכונה בברך. מגבלה מתמשכת עלולה לגרום לצליעה, לכאב קדמי בברך, לקושי בחיזוק ולהאטת השיקום.
בנוסף, נמצא קשר בין חסר יישור מוקדם לאחר שחזור ACL לבין סיכון מוגבר להתפתחות Cyclops syndrome , ולכן חשוב לזהות ולטפל בבעיה בשלב מוקדם.
מה עושים?
בשלבים הראשונים הטיפול מתמקד בדרך כלל ב:
- הפחתת נפיחות וכאב
- תרגילים להשגת יישור מלא
- הפעלה וחיזוק של הארבע־ראשי
- הפחתת כיווץ מיותר של ההמסטרינג
- פיזיותרפיה ומעקב אחר השיפור בטווח התנועה
אם היישור אינו משתפר, אם יש תחושת חסימה ברורה בסוף היישור, או אם טווח התנועה מתחיל להחמיר במקום להשתפר, כדאי להיבדק על ידי המנתח. במקרים נבחרים יש צורך בהדמיה נוספת, ולעיתים כאשר קיימת חסימה מכנית או ארתרופיברוזיס משמעותי ניתן לשקול טיפול ארתרוסקופי. תוצאות שחרור הידבקויות או הסרת Cyclops lesion הן בדרך כלל טובות כאשר קיימת אינדיקציה מתאימה.
המסר החשוב למטופל
קושי קל ביישור בתחילת השיקום אינו בהכרח סימן לבעיה בניתוח, והוא קשור לעיתים קרובות לנפיחות, כאב וחוסר הפעלה של השרירים. עם זאת, חשוב לא להתעלם ממגבלת יישור שנמשכת.
המטרה היא להגיע בהדרגה ליישור מלא הדומה לברך השנייה, תוך עבודה מסודרת עם הפיזיותרפיסט ומעקב של הצוות המטפל.
כן. בימים ובשבועות הראשונים כאב ונפיחות יכולים לגרום לחסר מסוים ביישור. עם זאת, מצופה לראות שיפור הדרגתי.
לא. ברוב המקרים המוקדמים הסיבה היא נפיחות, עיכוב בפעילות הארבע־ראשי או כיווץ של ההמסטרינג, ולא בעיה בשתל.
זהו גוש צלקתי קטן שיכול להתפתח בקדמת הברך לאחר שחזור ACL . רק כאשר הוא גורם לחסימה ולמגבלת יישור הוא בעל משמעות קלינית.
כאשר אין שיפור הדרגתי, כאשר היישור מחמיר, כשיש חסימה ברורה בסוף התנועה או כאשר הפיזיותרפיסט מזהה מגבלה שאינה מגיבה לטיפול.
לא ניתן למנוע כל מקרה, אך שליטה בנפיחות, השגת יישור מוקדם, הפעלה נכונה של הארבע־ראשי ושיקום מסודר הם מרכיבים חשובים בהפחתת הסיכון.